- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מגה קמעונאות בע"מ ואח' נ' שם טוב ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ראשון לציון |
41080-10-12
4.4.2013 |
|
בפני : הלית סילש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. מגה קמעונאות בע"מ 2. רבוע כחול נדל"ן בע"מ |
: 1. עפר שם טוב 2. ווימן אופנה בע"מ |
| החלטה | |
החלטה
לפני שתי בקשות אשר הוגשו על ידי התובעות :
האחת, לפי פקודת ביזיון בית משפט במסגרתה שבו התובעות ועתרו כי בית המשפט יורה על מאסרו של הנתבע 1, עקב מצגי שווא שהוצגו על ידו לעניין פינוי החנות;
האחרת, חתימה על פסיקתא בהתאם לפסק הדין מיום 21.11.12 , וזאת לעניין תשלום הפיצוי היומי בגין איחור בפינוי החנות.
עתירה לפי פקודת ביזיון בית המשפט
ביום 3.3.13 נתנה החלטתי בבקשה המקורית של התובעות למתן החלטה לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
במסגרת אותה החלטה מצאתי להורות כי ככל שלא תפונה החנות עד ליום 10.3.13, יחוייב הנתבע 1 בתשלום בהיקף של 2,000 ₪ ליום, וזאת לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ולתקופה של חודש ימים.
החלטתי זו נתנה לאחר שהובהר, פעם אחר פעם, כי הנתבע ממשיך , בניגוד לפסק הדין שניתן עוד בחודש נובמבר 2012, להפעיל במושכר חנות ירקות.
ביום 10.3.13 נשלחה הודעת הנתבע 1 על פיה עזב הנתבע את בית העסק. להודעה צורף העתק הסכם שכירות אשר לא היה קריא.
עם זאת, נוכח מהות ההודעה מצאתי להורות כי ככל שהנתבע אכן עזב את בית העסק, די בכך.
ביום 14.3.13 הוגשה הודעת התובעות ממנה עולה כי הנתבע ממשיך לכאורה להפעיל במקום חנות ירקות, וזאת בניגוד ברור להודעתו.
נוכח מהות ההודעה, נתבקשה תגובת הצדדים ובהמשך נקבע התיק לדיון בפני.
במסגרת הדיון טען הנתבע 1, כי המחה את הסכם השכירות לצד שלישי, וזאת לצורך פתיחתה של מעדנייה, בעוד שהוא עצמו עוזב את המקום.
תמונות עדכניות שהוצגו לעיוני , למדו כי לא נעשה שינוי כלשהו בבית העסק, אלא שהוא נותר כשהיה, כחנות ירקות פעילה.
מנהל המשכירה, הנתבעת 2, אישר כי לא נחתם כל הסכם שכירות בין החברה לבין הצד השלישי, וכי לא היה מודע לקיומו. עם זאת, הוא הוסיף ואישר כי לצד ביטול ההסכם, הוא ממשיך לקבל דמי שכירות, אם כי אינו מודע לזהות המשלם.
לאחר שעיינתי בכלל טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הגם שיש להצטער מאוד על דרך התנהלות הנתבע 1, אין עוד מקום לעשות שימוש בכלי של פקודת ביזיון בית המשפט, וזאת מהטעמים הבאים :
התובעות לא הניחו מצע עובדתי ממנו עולה כי הנתבע עצמו, הוא זה אשר ממשיך להפעיל את החנות.
כמו כן, לא הוצגו בפני ראיות כי האדם המפעיל את החנות, עושה כן בשמו ובעבורו של הנתבע 1.
יש לזכור כי ההליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט הם באזור הדמדומים שבין ההליך הפלילי לזה האזרחי.
נוכח כך, השימוש בכלי זה, ראוי שיעשה בזהירות רבה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
